במאמרים הקודמים סופר רבות על האפשרות לקבל פיצוי כספי מהמעביד, בנוסף לפיצוי שמתקבל מהמוסד לביטוח לאומי.
בפסד הדין ת.א. 21543-05-17 פלוני נ' השרון (1987) מפעל אלומיניום ונגרות לבנין בע"מ, ואשר ניתן לאחרונה על ידי כבוד השופטת סיגל דומניץ סומך, פוצה הנפגע בסך של 779,938 ₪ בתוספת לשכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.4% והוצאות משפט בסך של 8,200 ₪.
סכום הפיצוי הינו לאחר הפחת הפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי בסך של 57,841 ₪.
פסק הדין ממחיש את הפערים האדירים בין הפיצוי שניתן לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, והפיצוי שנספק בסופו של יום כנגד המעסיק, המבוטח בפוליסת אחריות מעבידים.
שכר טרחת עורך דין תאונת עבודה
על כן קיימת חשיבות לפנות לעורך דין תאונת עבודה, במידה וחלילה נפגע עובד בתאונת עבודה.
שכר טרחת עורך הדין משולם באחוזים ומשולם רק לאחר קבלת הפיצוי, ובכל מקרה רוב שכר הטרחה של עורך הדין משולם על ידי חברת הביטוח של הנתבעת, כפי שצוין לעיל בפסק הדין נפסק שכר עורך הדין בשיעור 23.4% מסכום הפיצוי.
במקרה הנדון נקבע כי הנתבעת (המעסיק) הפרה את החובות המטולות עליהכלפי התובע (העובד שנפגע) הרמת משא במשקל של 20-30 ק"ג איננה בטיחותית ומסכנת העובד.
על פי פסיקת בתי המשפט על המעסיק חלה אחריות מוגברת לשמור על חיי ובריאותו של העובד, אשר כידוע מבצע את עבודתו לצרכי המעביד וברוב המקרים יהסס לסרב לבקשות המעביד – על כן במידה וחלילה יפגע העובד, הרי שהמעסיק יהיה אחראי לתאונה ויפצה את העובד בהתאם להיקף נזקיו.
בכל הקושר להרמת משאות, הרי שהרמת משא מעל 20 ק"ג על ידי עובד בודד וללא אמצעי עזר מיוחד איננה תקינה.
בטרם נפרט כל מסקנות פסק הדין, נציין כי ישנה חשיבות להיוועץ עם עורך דין שעוסק בתחום תאונת עבודה, ולו הידע והנסיון בתחום זה.
במקרה בנדון התובע יליד 1975 נפגע בתאונת עבודה ביום 20.5.2010 והוא הגיש התביעה באמצעות עורך דין נזיקין אשר עוסק בין היתר בתחום תאונות עבודה, כנגד המעסיק וחברת "הפניקס" אשר ביטחה המעסיק בביטוח חבות מעבידים.
התובע נפגע כאשר התבקש להרים מכונת ליטוש כבדה במשקל יחד עם עובד נוסף.
אחוזי נכות
התובע פנה תחילה למוסד לביטוח לאומי, אשר הכיר בתאונה כתאונת עבודה וועדה רפואית מטעמו קבעה את נכותו של התובע בשיעור 10%.
התובע הגיש תביעתו בצירוף חוות דעת רפואית ערוכה על ידי ד"ר אייכלנבלט, לפיה לתובע נותרה נכות בשיעור 37%.
הנתבעות הכחישו אחריותן לתאונה והגישו חוות דעת רפואית מטעמן ערוכה על ידי פרופ' נרובאי אשר קבע את נכותו של התובע בשיעור 10%.
כבר עתה ניתן להבחין כי מומחה רפואי מטעם הנתבעים קבע נכות זהה לנכות שנקבעה על ידי ועדות המוסד לביטוח לאומי.
במקרים בהן קיים פער גדול בין הקביעות הרפואיות מטעם מומחים רפואיים מטעם הצדדים, בית המשפט ממנה מומחה רפואי מטעמו.
במקרה הנדון מונה ד"ר שגיב שאול, אשר בדק את התובע וקבע כי בעקבות התאונה הוא סובל מנכות בשיעור 20% – נכות כפולה מזו שנקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
במטרה להוכיח תביעתו צירף התובע את הדיווח למוסד לביטוח לאומי, ומסר עדותו.
כפי שצוין במאמרים קודמים קיים צורך בעדים אשר ראו את התאונה ויכולים לאשר כי זו אכן התרחשה כמתואר, במקרה הנדון היה עד לתאונה אך הוא נפטר בשנת 2015, מנגד הנתבעות גם לא זימנו עד אחר שיוכל להעיד כי התאונה לא התרחשה.
רעיותו של התובע מסרה בעדותה כי התובע יצר עימה קשר טלפוני מיד לאחר התאונה וסיפר לה שנפגע כאשר הרים משא כבד.
עד הנתבעות מסר בעדותו כי לא ראה את התאונה ואין לו מושג האם אכן התרחשה.
במצב דברים זה על בית המשפט להתרשם מעדויות הצדדים, ולהחליט האם הוא מאמין שהתאונה אכן התרחשה כפי שמתאר התאונה.
אחריות המעסיק
לאחר שבית המשפט התרשם כי התאונה אכן ארעה כמתואר, הוא נדרש לקבוע האם המעסיק התרשל כלפי העובד, וכפי שצוין לעיל אחריות המעסיק לשלום העובד רחבה ביותר.
על המעסיק להדריך העובד באשר לשיטות עבודה בטוחות, לספק ציוד מתאים ובטוח לשימוש.
כמו כן על המעסיק לפקח ולוודא כי הוראות אלו מיושמות ולהזהיר העובדים על הסיכונים שעבודתם.
מעסיק חייב גם לצפות מעשה רשלני של עובד, גם אם העובד מבצע פעולה בניגוד להוראות.
בית המשפט קבע כי במקרה הנדון כאשר העובד התבקש להרים משא כבד ביותר בשקל של 50-60 ק"ג יחד עם עובד נוסף – המעסיק התרשל וחייב לפצות התובע.
אשם תורם עובד
בית המשפט גם בוחן האם העובד התרשל בצורה כלשהי ואז ניתן לפסוק אשם תורם, כלומר במידה העובד אחראי לתאונה בשיעור של 10% לדוגמא אז יופחתו 10% מסכום הנזק.
נזקי התובע בתאונת עבודה
התובע לא עבד מספר חודשים בעקבות התאונה והניתוח אותו נאלץ לעבור, ואף החליף עבודה בשכר נמוך מעבודתו בה נפגע, בהתאם לגובה שכרו הוא יפוצה בסך של 145,359 ש"ח בגין הפסדי שכר לעבר.
נוכח נכותו של התובע והקושי בביצוע עבודתו למשך 22 שנים עד גיל פרישה, בית המשפט העריך נזקי השתכרות לעתיד בסך של 500,000 ₪ כולל הפסדי פנסיה.
בגין עזרת הזולת בעיקר לתקופת האי כושר לאחר הניתוח אותו עבר, הוא יפוצה בסך של 25,000 ₪.
היות ורוב ההוצאות הרפואיות מכוסות על ידי המוסד לביטוח לאומי נפסק סך של 3,000 ₪ בלבד בין הוצאות רפואיות.
בגין כאב וסבל אותו אשר מורגש מדי יום נפסק סך של 90,000 ₪, סכום פיצוי זה מוערך על ידי בית המשפט ואיננו מוגבל לתקרה כלשהי.
התובע פוצה על ידי המוסד לביטוח לאומי בסך של 57,841 ₪ על פי הפס
יקה יש להפחית סכום זה מסכום הפיצוי.
עורך דין תאונת עבודה יעוץ ראשוני ללא תשלום
במידה והינכם לא בטוחים האם הינכם זכאיים לקבלת פיצוי, לא משוכנעים האם מדובר בתאונת עבדוה ניתן להיוועץ עם עורך דין ללא עלות ולהימנע מויתור על הזכויות שמגיעות לכם ומפיצוי כספי נכבד.
מאמר זה נכתב על ידי חיים הקמן עורך דין נזיקין
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותכם
