תאונות במקומות ציבוריים

אחריות הערייה לשטח הציבורי בתחומה

כל עירייה אחראית לשטח הציבורי בתחומה ועל אף חובתה לאתר ולתקן כל פגע ונוצר מצב בו ברחבי העיר לעיתים נותרים מפגעים רבים אשר עלולים לסכן את התושבים או המבקרים בעיר.

המקור לחובה זה הינו סעיף 235 לפקודת העיריות המגדיר את סמכויות העירייה בנוגע לרחובות.

שם נקבע בתתי הסעיף בין היתר כי העירייה "תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש פרטי" " תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב" "תנקוט אמצעי זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות, ביבים או תעלות"

האם יש לצורך להצביע על האבן הספציפית שגרמה לתאונה?

בת.א. 18493-09-13 פלונית נ' עיריית קריית שמונה ( שלום חיפה) נקבע כי אין חובה להצביע על אבן ספציפית שגרמה לנפילה ובמידה והתאונה אכן התרחשה בזירה שיש בה מפגעים העלולים לגרום לנפילה מספיק כי הגיוני שהתאונה התרחשה עקב חלק מהמפגע.

Businessman stepping on banana skin, copy space
עורך דין תאונות דרכים

האם יש לצורך להצביע על האבן הספציפית שגרמה לתאונה?

בת.א. 18493-09-13 פלונית נ' עיריית קריית שמונה ( שלום חיפה) נקבע כי אין חובה להצביע על אבן ספציפית שגרמה לנפילה ובמידה והתאונה אכן התרחשה בזירה שיש בה מפגעים העלולים לגרום לנפילה מספיק כי הגיוני שהתאונה התרחשה עקב חלק מהמפגע.

האם נפילה עקב בליטה מינימלית של מרצפה מעניקה פיצוי?

מחד מדרגות העיר אינן משטח סטרילי וצפויים להימצא בהם מבנים שעשוים להכשיל את עוברי הדרך כגון עומדי חשמל, מעקות, ברז כיבוי, מעמדי אופניים ושלל מבנים

גם נפילה בשטח ציבורי בבעלות פרטית כגון חדר כושר, אולם אירועים, קניון, מרכול וכו' עקב מפגע של רטיבות או כל מפגע אחר תזכה הנפגע בפיצוי כספי.

יחד עם זאת

יחד עם האמור לעיל לא ניתן להתעלם מכך מדרכות אינן מישור גיאומטרי. לעולם תימצאנה בהן בליטות או שקערוריות. בעניין זה נאמר: "… שרחובות ומדרכות עיר אינם 'משטח סטרילי' ואין להתייחס אליהם כאל מקום שאין בו סדקים, בליטות ו'גלים' של שיפועים כאלו או אחרים. עובדה זו איננה רק מציאות המוכרת לכולנו, אלא שזוהי מציאות הכרחית הנובעת מכך שכפי שהועד בבית משפט קמא, מדובר במאות קילומטרים של דרכים ומדרכות שנעשה בהם שימוש על-ידי עשרות אלפי אנשים, זאת בנוסף לעגלות, משאות, כלי רכב וכל כיוצא באלו. 'מצרך המוני' כזה נועד להקל על מעבר אנשים, סחורות וכלי רכב ממקום למקום, ולא להיות מודל גיאומטרי שיש בו יושר מתמטי של פני מפלס. 'גלים' שונים במפלסי דרכים אלו, כמו מרצפות הבולטות קמעא פה ושם ברחובות או מדרכות מרוצפות (כפי שהיה המקרה בעניין קא עסקינן) הם פועל יוצא של עצם השימוש ההמוני בדרכים שמדובר בהם, בצרוף לאירועי טבע, של הבדלי טמפרטורות, של לחות, גשם, יובש וכל כיוצא בזה …". (ע"א (מחוזי י-ם) 4344/97 כהן נ' עיריית רמת גן, (21.1.98)).

אם כך איך ניתן לדעת אם אותו מפגע מינימלי מהווה מפגע כאשר בתי המשפט מצד אחר טוענים שלא כל מפגע מינימלי מעניק פיצוי?

על מנת לקבל פיצוי מקסימלי לאחר פגיעה בתאונת דרכים יש לפנות לעורך דין אשר עוסק בתחום הנזיקין ולו הידע והניסיון הדרוש לייצג אתכם בצורה מיטבית.

על עורך הדין להיות בעל המלצות ותוצאות מוכחות, ניתן לבקש ולראות הישגים ופירוט תשלומים שעורך הדין השיג עבור לקוחות (כמובן ללא חשיפת שם הלקוח).

היות וניתן לקבוע פגישת יעוץ ללא עלות ניתן להתרשם מעורך הדין באופן ישיר ובמידה ורכש את אמונכם ניתן להתקדם בהליך לקבלת פיצויי מקסימלי מכל גורם רלוונטי.

אלו בדיוק הדברים הקטנים שקובעים את הצלחת התביעה ואת הסיכוי לקבל פיצויים כספיים כמה שיותר גבוהים מכל הגורמים הרלוונטיים.

מפגע ברחוב

מנגד נקבע כי "מדרכה אינה 'משטח סטרילי' אולם לא צריך לשים מכשול בפני אדם אשר אינו יכול להבחין בו ואשר יגרור בדרך רגילה ברוב המקרים לנפילתו" (ע"א (ת"א) 2203/00 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' משולם (30/12/02)) וכי "אין לצפות כי עוברי אורח בערים יהלכו כשראשיהם מושפלים ועיניהם בקרקע כדי להימנע ממהמורות ומכשולים ברחובה של עיר…הלא בכל פעם שאדם נתקל במכשול שבדרך – אילו התבונן לא היה נכשל. אבל אחריותו של מי שנתן את המכשול בדרך היא דווקא כלפי מי שלא התבונן" (ע"א 2004/92 עיריית קרית אונו נ' שחם (30/3/95)).

דרך נוספת לדעת האם המדובר במפגע שמעניק פיצוי הינו גובהו ,כפי שנקבע בפסק הדין עליו להיות גובה מס"מ וחצי.

אין למצוא התרשלות (ואין לומר כי הופרה חובת הזהירות הקונקרטית) מצד המשיבה בשל כך שלא שלחה צבא של אנשי פיקוח מצוידים בכלי מדידה לבחון בקפידה כל מדרכה ומדרכה וכל אריח ואריח. בליטה נקודתית של ½1 ס"מ, במדרכה אינה בגדר מפגע, המצריך תיקון על אתר. דומה כי הוצאות המניעה במקרה כגון זה, עולות על תוחלת הנזק. מנגד, רשות מקומית עלולה להימצא רשלנית עת אינה נוקטת צעדים למניעת מפגע בדמותו של בור במדרכה (כפי שהיה למשל בת"א (שלום י-ם) 4542/02 פנחס נ' עיריית ירושלים, [פורסם בנבו], ניתן ביום 25.10.07) או בור המצוי בשביל בתוככי גן ציבורי (פרשת סרי הנ"ל). כאמור, לא זה המצב בענייננו. על כן, משלא התרשלה המשיבה, לא מוטלת עליה אחריות בעוולת הרשלנות" (בע"א 1391-08-07 כרמל בור במדרכה או בכביש.

אם כך איך ניתן לדעת אם אותו מפגע מינימלי מהווה מפגע כאשר בתי המשפט מצד אחר טוענים שלא כל מפגע מינימלי מעניק פיצוי?

"המיקום הנכון מבחינת הסיכון הרגיל של מעידה הוא בתחום רמת הזהירות. אין צורך לנקוט אמצעי זהירות נגד סיכון שכיח וטבעי הקיים גם בלעדי רשלנות. זהו המצב כאשר מתרחשת מעידה או החלקה בשל איבוד שיווי המשקל או בשל הנחה בלתי נכונה של הרגל. זהו המצב גם כאשר שיווי המשקל אובד בשל גורם שהוא בבחינת נתון מקובל, למשל, בליטות, גלים ושיפועים בדרך ציבורית, שאיננו מצפים כאמור כי היא תהיה בבחינת 'מודל גיאומטרי שיש בו יושר מתמטי של מפלס'. לעומת זאת, אם המעידה היא תולדה של גורם אחר, שנוצר מהתרשלות, חדלה הנפילה להוות סיכון רגיל" בת"א (שלום ת"א) 87279/96 סרי נ' עיריית חולון, (6.12.98).

אילו סוגי מפגעים קיימים?

סוגי המפגעים רבים ועולים על כל דמיון החל ממדרכה שבורה / הבדלי גובה, מכסה ביוב תקול, בור בכביש או במדרכה, מדרגות לא מוסדרות / בלי מעקה – קיימת חובת להתקין מאחז יד בגרם מדרגות מעל 3 מדרגות ותקנים נוספים אשר מופרים מדי יום.

מה לעשות במקרה של תאונה עקב מפגע?

במקרה ומתרחשת תאונה חלילה יש לבצע את הפועלות הבאות על מנת להבטיח קבלת פיצוי מקסימלי.

  1. לצלם את המפגע בסמוך לאירוע התאונה באופן שידגים את המפגע היטב ואף להציב סרגל בסמוך על מנת שניתן יהיה לעמוד גובה המפגע.
  2.  צוין כתובת מדויקת של מקום התאונה.
  3. במידה והתאונה התרחשה במקום פרטי יש לפנות באופן מיידי לנציג המקום ולמלא דו"ח תאונה שיתאר את נסיבות המקרה במדויק בדגש על הגורם לתאונה.
  4. פנו מוקדם ככל הניתן קבלת טיפול רפואי תוך צוין נסיבות התאונה בפני הרופא

ניתן כמובן להתייעץ עם עו"ד שעוסק בתחום הנזיקין והביטוח על מנת להעריך סיכויי התביעה והיקף הפיצוי.