אין לנו את היכולת לבחור אם נהיה סיעודיים בעתיד או לאו, בין אם בגיל מבוגר ובין אם כשאנחנו עוד צעירים. אדם יכול לחלות בגיל מבוגר ולהפוך לסיעודי, ויכול שאדם יעבור תאונת דרכים בגיל צעיר וגם כן להפוך לסיעודי.
עם זאת, אנחנו בהחלט יכולים לבחור איך יכולים להיראות החיים שלנו מבחינה כלכלית במידה וכן נהיה סיעודיים, ולרכוש ביטוח סיעודי פרטי ומורחב, מעבר לביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים המוצעים לנו דרך קופות החולים בישראל, אשר הינם בסיסיים יותר לרוב.
המבחן המקובל בישראל לקבוע מיהו "סיעודי" הוא מבחן ADL הבוחן האם המבוטח מסוגל לבצע פעולות יומיומיות, כמפורט להלן:
- ניידות- יכולתו של המבוטח לנוע ממקום למקום ללא סיוע של צד שלישי.
- מעברים- יכולתו של המבוטח לקום משכיבה או מישיבה.
- הלבשה- יכולתו של המבוטח להתלבש או להתפשט בעצמו.
- רחצה- יכולתו של המבוטח להיכנס למקלחת ולהתקלח בכוחות עצמו.
- אכילה/שתייה- עצמאותו של המבוטח בהזנה.
- שליט על סוגרים- האם המבוטח שולט על סוגריו.
עם זאת, מעבר לששת הפרמטרים שצוינו לעיל, אדם יכול להגיע למצב סיעודי גם במקרים של תשישות נפש (למשל במקרה של מחלת האלצהיימר).
חשוב לדעת שגם אם מבוטח אינו עומד בכל אחד מהפרמטרים שבמבחן ADL, אלא רק בחלקם, הוא עדיין יכול להיחשב סיעודי ולקבל את תגמולי הביטוח להם זכאי על פי תנאי הפוליסה.
לא אחת, חברות הביטוח מערימות קשיים על מבוטח שהפך להיות סיעודי ועל משפחתו, ונמנעות מתשלום תגמולי הביטוח למבוטח, אגב המשך גביית פרמיה כסדרה.
על כן חשוב לקבל ליווי מקצועי של עורך דין המתמחה בתחום הסיעוד אשר ילווה את המבוטח ומשפחתו בתהליך בכדי לקבל את הפיצוי המקסימלי לו זכאי המבוטח, החל מהגשת טופס התביעה לחברת הביטוח, ובמידת הצורך בהתנהלות מול חברת הביטוח בבתי המשפט.
לא אחת טוענות חברות הביטוח כי הן אינן משלמות את תגמולי הביטוח למבוטח משום שהמבוטח לא גילה להם בעת עריכת הביטוח אודות מצב רפואי קודם.
חשוב לדעת, אפוא, כי אם המבוטח הגיש תביעתו בגין אירוע שאירע לאחר יותר משלוש שנים ממועד עריכת הביטוח, אז חברת הביטוח אינה יכולה להעלות את הטענה בדבר אי הגילוי המוקדם.
עוד חשוב לדעת, שבמידה וחברת הביטוח מערימה קשיים על המבוטח ואינה משלמת לו את התגמולים להם זכאי עפ"י תנאי הפוליסה בטענות סרק ובחוסר תום לב, ניתן לחייב אותה בתשלום תגמולי הביטוח בתוספת ריבית מיוחדת וגבוהה.