עורך דין תאונת דרכים

דוגמה לתביעה שנהדפה

עורך דין תאונת דרכים חיים הקמן הדף תביעה שהוגשה נגד נהג שלא עצר בתמרור עצור.
לעורך הדין תאונת דרכים חיים הקמן פנה לקוח חסר ביטוח לנזקי צד ג', אשר הוגשה נגדו תביעה בגין נזקי רכוש בסך כולל של כ-50,000 ש"ח.
הלקוח הוא זה שנכנס לצומת כאשר בכיוון נסיעתו מוצב תמרור "עצור" המחייב לתת זכות קדימה לרכבים שחוצים את הצומת.
הלקוח שאל האם ניתן להתגונן, עורך דין הקמן הסביר ללקוח את מצבו המשפטי הלא פשוט וכי בתאונה בצומת בה היה עליו לתת זכות קדימה בהתאם לרמזור "עצור" הוא עשוי להיות מחויב בעלות נזקי הרכב אשר נפגע בתאונה וכי יש תחילה להגיש תביעה כנגד על מנת לאזן את המצב ולא להיות רק בצד המתגונן.

אלו כל הפעולות אותן יש לבצע על מנת להגדיל הסיכויי להדוף את התביעה

1. יש להגיש תביעה שכנגד על נזקי הרכב של הלקוח – הלקוח פעל בהתאם לעצת עורך הדין פנה לשמאי שיעריך את נזקיו והוגשה תביעה כנגד.

2. לנהל ההליך ולחקור את נהגת הרכב שהגישה את התביעה העיקרית על מנת לחלץ סתירות ולחלץ כל מידע אשר יסייע להדוף תביעתה.
3. להותיר רושם על בית המשפט כי יש לדחות שתי התביעות היות והצדדים לא הוכיחו תביעתם.

להלן פרוטוקול הדיון בו בין היתר נחקרה הנהגת התובעת ופסק הדין שדחה את התביעה כנגד הלקוח

לפני כבוד השופט בכיר מנחם (מריו) קליין

התובעים:

.1 שומרהחב' לביטוח
.2 יאיר יהודה

נגד

הנתבעים:
שמעון גורמן

נתבע שכנגד 1נתבע שכנגד 2
טובה סירקין
שומרה חברה לביטוח בע"מ

נוכחים:

בא כוח תובעים עו"ד דבח יוסי

בא כוח נתבעים עו"ד חיים הקמן

פרוטוקול

ב"כ התובעים:
מגיש הודעה על התאונות, תמונות של הרכב.

ב"כ הנתבע:
תמונות של גוגל מפס על מקום התרחשות הארוע.

הגב' טובה סירקין מוזהרת לומר את האמת ומעידה,
בבוקר בשעה שבע בדרך לעבודה נסיעה של כל יום, מגיעה לצומת ארלוזורוב ועובדיה מברטנורה. זו צומת שהשדה ראיה שם שקצת בעייתי, הייתי בערך 30 קמ"ש כשנכנסתי קצת לצומת ראיתי רכב מצד שמאל שעובר בלי לעצור נכנס לצומת ברגע שראיתי לחצתי על הבלם בכל הכוח. לא מצליחה לעצור לפני ונכנסת מאחורי הרכב. עצרנו יצאנו מהרכב מיד התנצלויות מהבחור, אמרתי לו שעבר בעצור הוא אמר שאני צודקת החלפנו פרטים ת.ז. וטלפון והמשכנו.

ח.ר. לב"כ התובע:
ש. איזה תמרור היה בכיוון נסיעת רכב הנתבע?
ת. תמרור עצור. אפילו הלכתי לבדוק אח"כ.

ח.נ. לב"כ הנתבעת:
ש. כשקרתה התאונה היו עוד אנשים?
ת. רק אנחנו במכוניות היה עוד משהו שעבר ולא לקחנו פרטים.
ש. מתי לראשונה הבחנת ברכב?
ת. בתחילת הצומת. בגלל שדה הראיה אי אפשר לראות רכב שבא. הרחוב הוא קצת בסיבוב. אני מגיעה ישר, ברחוב שהגיע ממנו יש קצת סיבוב. כשהתחלתי להכנס לצומת בחלק הראשון ואז אני יכולה להבחין ברכב השני מצד שמאל כי החלק האחרון של הרחוב הזה ישר. אני יכולה לראות וזה ברור לחלוטין שהוא לא עצר ונכנס לתוך הצומת.
ש. פעם ראשונה שהבחנת בו את נמצאת בצומת?
ת. כן.
ש. כשהבחנת בו לראשונה איפה את רואה אותו?
ת. בסוף הרחוב שלו ממש. כי אני לא יכולה לראות. קרוב מאוד לצומת אך לא בתוך הצומת, אבל נוסע במהירות.
ש. איפה הוא נמצא כשראית אותו לראשונה ביחס לצומת?
ת. קרוב לצומת בסוף הרחוב של ברטנובה.
ש. מציג לך תצלומי מפס?
ת. זו תמונה מאוד מטעה. זו צומת מאוד קטן. זה לא רחוב גדול ורחב. זה לא אמיתי. הצומת קיים אך אין מרחב.
ש. סמני איפה ראית אותו לראשונה?
ת. מסמנת באיקס איפה שראיתי אותו לראשונה. האיקס זה הקדימה של הרכב. זו הפעם הראשונה שראיתי אותו.
ש. איפה את נמצאת סמני בתמונה?
ת. זה לא פיר לעשות כך. המרחקים לא אמיתיים.
ש. יש לך רכבים בצדדים.
ת. אני בלמתי בגלל שהמרחקים קטנים זה נראה כאילו היה לי זמן לעצור יותר. אני בהתחלת הצומת… לא יודעת למדוד פה. זה לא משקף. לא יכולה למדוד מרחק לפי תמונה זו. יכולה לסמן את המקום בו הייתי בערך. הסתיים הרחוב החלק הקדמי של הרכב שלי כבר בתוך הצומת. סימנתי איקס ועיגול מסביב את הקדימה של הרכב שלי.
ש. מה שאת מתארת כעת לא יכול להיות. אם את נמצאת למעשה, אמרת שהסתיים הרחוב שלך ואותו ראיתי אחרי מעבר החציה לא יכול להיות שהוא מספיק במצב שתיארת לעבור אותך ואת פוגעת בו בצד האחורי?
ת. זה אפשרי כשאתה נוסע מהר. זה בא בפתאומיות.
ש. באיזה מהירות נסע להערכתך?
ת. מהר מאוד שהצליח לעשות מה שתיארתי כעת.
ש. בתחילת עדותך אמרת שהיית ב 40 וירדת ל 30, זה המצאת כעת לא הסתכלת על המחוג?
ת. אמרתי שמסביב ה 40 ירדתי ל 30. לא אמרתי מדוייק אלא סביב.
ש. לפני שהגעת לצומת עצמה את לא יכולה לראות אותו בחיים?
ת. לפני הצומת אם הוא לפני לא יכולה לראות אותו.
ש. רק אחרי שאת מגיעה את יכולה לראות אותו?
ת. לא צריך להכנס לצומת לראות אם מישהו קרוב מהצד השני, אך זה ממש קרוב לצומת. ממש קרוב לצומת אפשר לדעת מה קורה מהצד השני. צריך ליסוע לאט.
ש. את הצבת אותו לפני מעבר החציה?
ת. ראיתי אותו עובר שם.
ש. איך את יודעת שלא עצר לפני והמשיך?
ת. אם הוא עצר הרבה לפני ברור שלא ראיתי, אך לא עצר בתמרור. זה בוודאות.
ש. איפה הוא צריך לעצור לדעתך?
ת. לפני התמרור.
ש. בקו הצומת?
ת. כן. ריאתי אותו עובר.
ש. לפי מה שאת חושבת יש לו תמרור עצור הוא צריך לעצור בקו הרחוב?
ת. לפני הקו, נכון? הוא לא עצר שם. כן לפני שנכנס למעבר חציה.
ש. איפה הוא צריך לעצור?
ת. אם זה היה קו או מעבר חציה שניהם באותו מקום, ראיתי אותו לפני הקו והמעבר חציה והוא לא עצר.
ש. מרגע הבחנתך עד התאונה כמה זמן עובר?
ת. זה מצב מאוד מלחיץ לא יודעת להגיד. כמה שניות. הוא נסע מאוד מהר. ברגע ששראיתי שהוא לא עוצר בלמתי בכל הכוח.
ש. מי מילא את טופס ההודעה?
ת. זה כתב ידו של בעלי. זה לא הכתב שלי. כתבתי לו בוואטסאפ והוא דיווח. הוא העתיק את הציור שלי.
ש. את מסכימה עם ציור זה?
ת. כן. זה אחרי התאונה מן הסתם.
ש. לפי הציור שלך הרכב שלו נמצא בתוך הרחוב השני, עבר את הצומת?
ת. זה מראה את המצב אחרי. לא יודעת למדוד בדיוק איפה בצומת זה קרה. התאונה קרתה בתוך הצומת. נכון שהבחנתי יחסית מוקדם וזה כמעט לא קרה. גם בזכותי וגם בגללו. זה היה בתוך הצומת.
ש. עוד שניה והיה עובר לגמרי?
ת. כמעט לא קרה בגלל שנסע מהר מאוד ואני בלמתי מיד למזלנו לא קרה נזק גדול לאחד מאיתנו.
ש. כשאת פוגעת בו רכבו הסתובב?
ת. לא חושבת שהסתובב במעגל אך זה העיף אותו קדימה להמשך הרחוב.
ש. הרכב שלו מהעוצמה נזרק?
ת. קצ.
ש. איך זה מסתדר שהיית במהירות נמוכה?
ת. זה עניין של זוית. בלמתי.
ש. על סמך מה את אומרת שהרכב שלו עף בגלל הזוית?

ב"כ התובע:
חברי שואל שאלות שבמומחיות. מאיפה העדה יודעת להשיב על זה.

ת. מניחה בגלל הזוית. אני יודעת שלא נסעתי במהירות. כמה שתשאל אענה אותה תשובה. יכולה לומר שלא נסעתי במהירות.
ש. איך את יודעת באיזה מהירות נסע?
ת. מהר. לא הייתי ברכב שלו לא יודעת. חשוב לי לא לדייק. זה היה מהר מאוד.
ש. אמרת שהבחנת בו שניה שתיים לפני התאונה מזה הבנת את המהירות?
ת. מישהו שלא עוצר.. הסיבה שבלמתי בגלל שעבר הצומת. אפילו אם היה נוסע לאט הייתי בולמת כי נכנס לצומת בגלל שנסע במהירות זה קרה.
ש. למה לא צפצפת?
ת. צפצפתי. ברור. זה מצב מאוד מלחיץ אבל לא כתבתי את זה. לא הכנסתי את כל הפרטים כי במקום אמר שאני צודקת שלא עצר בעצור. הוא יצא מהרכב והתנצל אמרתי לו אתה יודע שלא עצר בעצור, הוא התנצל. שאלתי אותו אם הוא בסדר והוא אמר בסדר. ושוב אמר שאני צודקת שעבר כפי שטענתי. ראיתי אותו בערך עובר את הקו ואת מעבר הצומת בלי לעצור ובגלל זה בלמתי.
ש. הקו עצירה לפני מעבר החציה. מאיפה שאת היית את יכולה להגיד שלא עצר במעבר החציה?
ת. אם עצר הרבה לפני לא יכולתי להבחין, ראיתי אותו לפני הקו ושם לא עצר. ונכנס לתוך הצומת במהירות.
ש. אמרת שאת מכירה את המקום והראות לא טובה?
ת. נכון. בכל זאת נסעתי ב 30.
ש. על מה הסתכלת כשנכנסת לצומת?
ת. ברור שהסתכלתי וישר ועל שמאל וברור כי הסתכלתי על שמאל כי ראיתי אותו. אם לא היה נכנס בי.
ש. מתי הסתכלת שמאלה?
ת. בהתחלת הצומת.
ש. איך התרשמת מהבחור הוא אמין?
ת. ראיתי אותו בדיוק שתי דקות היה בלחץ לצאת מהמקום. הוא היה מנומס והתנצל.
ש. הבנת ברגע התאונה שאין לו ביטוח?
ת. כן אמרתי לו שעבר בעצור והוא אמר שאני צודקת.
ש. מה סיכמתם?
ת. לא אמרנו שנהיה בקשר. החלפנו פרטים והמשכנו.
ש. שלמת השתתפות עצמית?
ת. בטח הפעלנו את הביטוח.
ש. את הבנת לפני הדיון שאם את זוכה במשפט את מקבלת את הכסף חזרה?
ת. לא ידעתי את זה עד עכשיו. אף אחד לא אמר. באתי לפה כי הייתי צריכה לבוא.
ש. מי לדעתך אשם בתאונה?
ת. הוא. אני לא אשמה בתאונה. נהגתי כמו שצריך. יש לי מלא בדבריי כי אני בטוחה שאני צודקת.
ש. מאחד עד עשר כמה את אשמה?
ת. אפס.

ב"כ התובע:
אבקש לפסוק שכר העדה שהגיעה ממודיעין.

החלטה

אני פוסק את שכר העדה בסך 300 ₪.
בשלב זה ועד להחלטה אחרת תישא התביעה בשכרה.

ניתנה והודעה היום כ"ט שבט תשע"ח, 14/02/2018 במעמד הנוכחים.

מנחם קליין, שופט בכיר

מר גורמן שמעון מוזהר לומר את האמת ומעיד,
הייתי בדרך חזרה מהעבודה, בשבע בבוקר. מגיע למסלול שאני נוסע בו הרבה מכיר האזור די טוב. הגעתי לצומת ארלוזורוב ברטנורה יש תמרור עצור עצרתי לפני הקו, התחלתי לגלוש לאט לאט. כמובן הסתכלתי ימינה אחרי זה שמאלה לא רואה שום דבר נוסע. במשך הנסיעה אני מרגיש פגיעה חזקה ומוצא את עצמי עם הרכב מסובב מעבר לצומת בצד השני של הצומת נפגע.

ח.ר.:
ש. הגברת מהרכב השני אומרת שלא עצרת בעצור?
ת. שקר. אין לה איך לראות אם עצרתי או לא. תמרור עצור הוא 3-4 מ' לפני הצומת עצמו. בנוסף הכביש מעוקל גם אם לא היה כך לא היתה רואה אותי על אחת כמה וכמה שהכביש מעוקל יש זוית חדה אין מצב שהיא רואה אותי.

ח.נ. לב"כ התובע:
ש. איזה מהירות נסעת עד שהגעת לצומת?
ת. נסעתי לאט. אין לי מושג כמה.
ש. כשהגעת לתמרור עצור אתה עוצר עצירה מוחלטת?
ת. בוודאי. אז התחלתי לגלוש.
ש. כשעצרת עצירה מוחלטת אתה מסתכל ימינה שמאלה?
ת. בוודאי.
ש. האם אתה יכול לראות שיש רכבים?
ת. כן.
ש. אתה אומר שאתה כן יכול לראות ומי שנמצא מהצד השני לא יכול לראות?
ת. אני נעצר. כשאני נצר אני לא יכול לראות אך אני גולש מסתכל ואז יכול לראות.
ש. קודם אמרת שאתה יכול לראות אחרי שאמרתי לך שהיא לא יכולה לראות וגם אתה לא יכול לראות כעת תיקנת ואמרת שרק אחרי שאתה גולש מעבר לקו אתה יכול לראות?

ב"כ הנתבע:
העד אמר אחרת.

ת. כשאני נעצר לא יכול לראות. אני גולש מסתכל ימינה שמאלה ואז ממשיך.
ש. תסכים שהתמונות מגוגל מפס והתמונות של מקום התאונה שמצולמות פה בחלק מהמסמכים של התובעת לא אותו דבר היות ובתמונות ממקום התאונה הצומת הרבה יותר קטן?
ת. לא יודע.
ש. הצומת גדול או קטן?
ת. לא יודע. בינוני.
ש. כשאתה אומר שאתה עוצר בקו עצירה ואז התחלת לגלוש?
ת. אני בקו עצירה מסתכל ימינה שמאלה ואז ממשיך לגלוש.
ש. בשום שלב אתה לא רואה את הרכב השני המעורב בתאונה?
ת. לא.
ש. כשאתה גולש ומתקדם לעבר הצומת יש לך שדה ראיה להסתכל ימינה ושמאלה?
ת. אני מסתכל ישר זה כיוון הנסיעה שלי. כשאני בתוך הצומת לא מסתכל ימינה שמאלה.
ש. התחלת לגלוש קדימה אתה מסתכל ימינה שמאלה?
ת. כן. כשאני במצב גלישה הרכב שלי לא בתוך הצומת.
ש. ברגע שגלשת והתקדמת יכולת לראות שדה הראיה שלך לא היה מוגבל?
ת. נכון.
ש. כשגלשת באיזה מרחק אתה יכול לראות קדימה, בצד ימין וצד שמאל?
ת. 10 מ'.
ש. מציג תמונה ש הכביש?
ת. כן. הצומת איפה שהתמרור.
ש. מסכים שהכביש ישר?
ת. לא ישר. הוא בזוית. זוית קהה.
ש. סיכמנו שגלשת ואתה על קו הצומת עצרת יש לך שדה ראיה פתוח ואת היכול לראות הכל?
ת. כן. אני רואה כמה מטרים מימינה ושמאלה.
ש. אולי טיפה יותר רחוק אתה לא רואה?
ת. בוודאי לא.
ש. בשלב שאתה חוצה את הצומת יש כביש ישר ושדה הראיה לא מוגבל?
ת. אני מעיף מבט רואה כמה מטרים לפני. אני נעצר מתחיל לגלוש עצרתי הצומת היתה פנויה. נעצרתי בתמרור הצומת פנויה, אני ממשיך ומסתכל ימינה ושמאלה. מסתכל שאין משהו שמגיע. אז יש לי אפשרות להמשיך ואני ממשיך ופתאום אני מרגיש מכה מטורפת.
ש. סמן בנקודה את השלב שבו חצית את הצומת בזמן שאתה מסתכל ימינה שמאלה?
ת. אני מסמן באיקס כחול.
ש. אתה גולש או עוצר?
ת. אני גולש
ש. אז יש שדה ריאה רחב?
ת. לא מסכים.
ש. למרות שהכביש ברגע שאתה מגיע לקו הדמיוני בין ההצטלבות של הכבישים יש לך רחוב ארוך, ברחוב הזה לאיזה מרחק אתה יכול לראות?
ת. אפשר לראות 300 מ'. אני ראיתי 10-15 מ'.
ש. הרכב שלה לא היה?
ת. לא.
ש. נכון שאחרי התאונה היא פנתה ואמרה לך שלא עצרת בעצור והודית בפניה?
ת. לא. לא זוכר מה אמרה לי. לא הודיתי בדבר.
ש. למה החלטת להגיש תביעה שכנגד רק אחרי שתבעו אותך?
ת. הנזק שלי לא היה גדול. אמרתי שכל עוד לא תובעים אותי לא אתבע. אני אדם שעובד. ברגע שהיא תבעה אותי אמרתי אתבע אותה.
ש. הרכב נבדק אחרי 3 חודשים אחרי התאונה?
ת. לא תיקנתי והרכב ברשותי.

סיכומים:

ב"כ התובע מסכם:
מדובר בצומת שנהג רכב הנתבע הגיע כאשר בכיוון נסיעתו תמרור עצור ואין חולק על כך. לגרסתו עמד בקו עצירה. תחילה טען שלנהגת התובעת אין שדה ראיה מהיכן שהוא עומד אך לו יש שדה ראיה. לאחר מכן שינה גרסתו טען שגם הוא לא רואה על קו העצירה את הרכבים שמגיעים מצד הדרך.
בגרסתו טען שהוא גולש וסימן שהוא מגיע לקו הדמיוני של הצטלבות הכבישים שטען שהוא מסתכל ימינה. מהתמונות ניתן לראות חד משמעית שברגע שחלף על פני קו העצירה והיה בהצטלבות שני הכבישים ניתן לראות שהרחוב ישר ושדה הראיה אינו מוגבל. לכן היה עליו להבחין ברכב התובעת. משלא עשה זאת והתפרץ לצומת נהגת רכב התובעת שלה זכות הקדימה בכביש האטה את מהירותה ובלמה בכל הכוח על מנת להמנע מהתאונה. לכן אין מקום לייחס גם אשם תורם או להקים עילת תביעה לנהג רכב התביעה. מה גם שנהג רכב הנתבע העביר רכבו לבדיקה רק כ 8 חודשים לאחר התאונה ולכן יש ניתוק של קשר סיבתי, מה גם שהוא העיד בביהמ"ש שהוא ויתר על הנזקים שלו ובחר להגיש את התביעה לבסוף רק בגלל שהוגשה תביעה מטעם התובעים. לכן לאור כל האמור אבקש לקבל את כל התביעה במלואה ולדחות את התביעה שכנגד.

ב"כ הנתבעת מסכם:
אבקש לדחות את התביעה העיקרית ולקבל את התביעה שכנגד. בתיק זה למעשה יש גרסה מול גרסה. אנו צריכים להעזר גם בנתונים עובדתיים. אין מחלוקת שכאשר רכב התובעת פגע ברכב הנתבע הרכב שלו הסתובב מעוצמת הפגיעה. התובעת אישרה זאת. לא ידעה להסביר איך זה יכול להיות וציינה שכאשר הזוית היא שגרמה לרכב להסתובב. כמובן שעדות זו מחזקת את גרסתנו. עיון בתמונות מזירת הארוע, מאשרות שאכן לא היה לה שום שדה ראיה, היא אישרה שמדובר בצומת בעייתית לא יכלה לראות אם עצר בקו העצירה אשר ממוקם לפני מעבר החציה בתוך הרחוב עצמו. הנתבע אדם הגון וישר ציין פה ברחל בתך הקטנה שעצר לפני הכניסה לצומת. לא יכולה להיות מחלוקת בעניין זה. באשר לנסיבות התאונה, הרי שעדות התובעת נסתרה מס' פעמים הן באשר לאופן בו ראתה הרכב לפני התאונה הן בעובדה אם צפצפה לפני כן רק נזכרה אחרי. לא בכל מקרה שבהם התאונה מתרחשת כאשר בתמרור עצור ניצב במקום בו יצא הנתבע. מפנה לתא"מ 7997-07-13 שם התביעה נדחתה. למען הזהירות לטעמי ככל שביהמ"ש לא יכול להכריע בין הגרסאות לדעתי צריכה להיות דחיה של התביעות. התובעת טענה שיש הרבה עדים אך לא טרחה להביא אחד מהם. בנסיבות אלו לא הרימה את הנטל, על כן התביעות צריכות להידחות הדדית. בתיקים מסוג זה ששם תורם משמעותי ובמקרים שיש רמזורים שרכב עובר ברמזור אדום מטילים 30% אשם תורם. התובעת ציירה על גבי התמונות את מיקום הרכבים, לא יכול להיות שהתאונה התרחשה איך מיקמה הרכבים.

ב"כ התובע:
התובעת העידה שמיד לאחר התאונה נהג הנתבע הודה באחריות לתאונה לכן לא היה לה צורך לצלם דבר מאופן פגיעת הרכבים ויתרה מכך הנזק של רכב הנתבעת הוא בדלת האחורית וזאת כי נהגת רכב התובעת האטה על מנת למנוע התאונה. רק מסיבה זו הנזק בחלקו בדלת האחורית ולא מקדימה.
אבקש פס"ד מנומק בתיק.

החלטה

פסה"ד יינתן בלשכתי וישלח לצדדים בדואר רשום.

ניתנה והודעה היום כ"ט שבט תשע"ח, 14/02/2018 במעמד הנוכחים.

מנחם קליין, שופט בכיר

התובעים/ הנתבעים שכנגד:

1.שומרה חב' לביטוח
2.יאיר יהודה

נגד

הנתבע / התובע שכנגד:

שמעון גורמן

פסק דין

לפני תביעה כספית על סכום של 28,816 ₪ ותביעה שכנגד על סכום של 9,157 ₪ בסדר דין מהיר שעילתן נזקי רכוש אשר נגרמו כתוצאה מתאונת דרכים בין רכב מ.ר. 5652637 (להלן: "הרכב הראשון") המבוטח בידי תובעת 1, לבין רכב מ.ר. 8735062 (להלן: "הרכב השני") המוחזק בידי נתבע 1. אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא באשר לנסיבות קרות התאונה.
ביום 14.02.18 התקיים דיון הוכחות שבו הוצגו ראיות הצדדים. מטעם התביעה, העידה הגב' טובה סירקין נהגת הרכב הראשון ומטעם ההגנה, מר גרמן שמעון, נהג הרכב השני. הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ.
ב"כ התובעים טוען כי נהג הרכב השני הודה כי לא ציית לתמרור עצור ולכן הוא אשר אחראי לנזק התובעת ועל כן על התביעה להתקבל במלואה. ב"כ הנתבע טוען כי נהג הרכב השני עצר בקו העצירה וכי התקדם בזהירות לתוך הצומת ולאחר שעבר כברת דרך הרגיש חבטה ברכבו וזו נגרמה כתוצאה מנהיגה לא זהירה מצד נהגת הרכב הראשון. כן טוען ב"כ הנתבע כי גרסתה של נהגת הרכב הראשון אינה הגיונית ולא הייתה עקבית.
וכך העידה הגב' טובה סירקין (עמ' 1 שורות 21-26 לפרוטוקול מיום14.02.18 ):

"בבוקר בשעה שבע בדרך לעבודה נסיעה של כל יום, מגיעה לצומת ארלוזורוב ועובדיה מברטנורה. זו צומת שהשדה ראיה שם קצת בעייתי, הייתי בערך 30 קמ"ש כשנכנסתי קצת לצומת ראיתי רכב מצד שמאל שעובר בלי לעצור נכנס לצומת ברגע שראיתי לחצתי על הבלם בכל הכוח. לא מצליחה לעצור לפני ונכנסת מאחורי הרכב. עצרנו יצאנו מהרכב מיד התנצלויות מהבחור, אמרתי לו שעבר בעצור הוא אמר שאני צודקת החלפנו פרטים ת.ז. וטלפון והמשכנו."

בחקירתה הנגדית העידה נהגת הרכב הראשון (עמ' 2, שורות 8-32 ועמ' 3, שורות 1-4 לפרוטוקול מיום 14.02.18):

"ש. מתי לראשונה הבחנת ברכב?
ת. בתחילת הצומת. בגלל שדה הראיה אי אפשר לראות רכב שבא. הרחוב הוא קצת בסיבוב. אני מגיעה ישר, ברחוב שהגיע ממנו יש קצת סיבוב. כשהתחלתי להכנס לצומת בחלק הראשון ואז אני יכולה להבחין ברכב השני מצד שמאל כי החלק האחרון של הרחוב הזה ישר. אני יכולה לראות וזה ברור לחלוטין שהוא לא עצר ונכנס לתוך הצומת.
ש. פעם ראשונה שהבחנת בו את נמצאת בצומת?
ת. כן.
ש. כשהבחנת בו לראשונה איפה את רואה אותו?
ת. בסוף הרחוב שלו ממש. כי אני לא יכולה לראות. קרוב מאוד לצומת אך לא בתוך הצומת, אבל נוסע במהירות.
ש. איפה הוא נמצא כשראית אותו לראשונה ביחס לצומת?
ת. קרוב לצומת בסוף הרחוב של ברטנובה.
ש. מציג לך תצלומי מפס?
ת. זו תמונה מאוד מטעה. זו צומת מאוד קטן. זה לא רחוב גדול ורחב. זה לא אמיתי. הצומת קיים אך אין מרחב.
ש. סמני איפה ראית אותו לראשונה?
ת. מסמנת באיקס איפה שראיתי אותו לראשונה. האיקס זה הקדימה של הרכב. זו הפעם הראשונה שראיתי אותו.
ש. איפה את נמצאת סמני בתמונה?
ת. זה לא פיר לעשות כך. המרחקים לא אמיתיים.
ש. יש לך רכבים בצדדים.
ת. אני בלמתי בגלל שהמרחקים קטנים זה נראה כאילו היה לי זמן לעצור יותר. אני בהתחלת הצומת… לא יודעת למדוד פה. זה לא משקף. לא יכולה למדוד מרחק לפי תמונה זו. יכולה לסמן את המקום בו הייתי בערך. הסתיים הרחוב החלק הקדמי של הרכב שלי כבר בתוך הצומת. סימנתי איקס ועיגול מסביב את הקדימה של הרכב שלי.
ש. מה שאת מתארת כעת לא יכול להיות. אם את נמצאת למעשה, אמרת שהסתיים הרחוב שלך ואותו ראיתי אחרי מעבר החציה לא יכול להיות שהוא מספיק במצב שתיארת לעבור אותך ואת פוגעת בו בצד האחורי?
ת. זה אפשרי כשאתה נוסע מהר. זה בא בפתאומיות."

לעומתה העיד נהג הרכב השני (עמ' 6 שורות 15-24 לפרוטוקול מיום 14.02.18):
"הייתי בדרך חזרה מהעבודה, בשבע בבוקר. מגיע למסלול שאני נוסע בו הרבה מכיר האזור די טוב. הגעתי לצומת ארלוזורוב ברטנורה יש תמרור עצור עצרתי לפני הקו, התחלתי לגלוש לאט לאט. כמובן הסתכלתי ימינה אחרי זה שמאלה לא רואה שום דבר נוסע. במשך הנסיעה אני מרגיש פגיעה חזקה ומוצא את עצמי עם הרכב מסובב מעבר לצומת בצד השני של הצומת נפגע…
ש. הגברת מהרכב השני אומרת שלא עצרת בעצור?
ת. שקר. אין לה איך לראות אם עצרתי או לא. תמרור עצור הוא 3-4 מ' לפני הצומת עצמו. בנוסף הכביש מעוקל גם אם לא היה כך לא היתה רואה אותי על אחת כמה וכמה שהכביש מעוקל יש זוית חדה אין מצב שהיא רואה אותי. "

בחקירתו הנגדית העיד הנתבע (עמ' 6 שורות 27-31 ועמ' 7 שורות 1-30 לפרוטוקול מיום 14.02.18):

"ש. איזה מהירות נסעת עד שהגעת לצומת?
ת. נסעתי לאט. אין לי מושג כמה.
ש. כשהגעת לתמרור עצור אתה עוצר עצירה מוחלטת?
ת. בוודאי. אז התחלתי לגלוש.
ש. כשעצרת עצירה מוחלטת אתה מסתכל ימינה שמאלה?
ת. בוודאי.
ש. האם אתה יכול לראות שיש רכבים?
ת. כן.
ש. אתה אומר שאתה כן יכול לראות ומי שנמצא מהצד השני לא יכול לראות?
ת. אני נעצר. כשאני נצר אני לא יכול לראות אך אני גולש מסתכל ואז יכול לראות.
ש. קודם אמרת שאתה יכול לראות אחרי שאמרתי לך שהיא לא יכולה לראות וגם אתה לא יכול לראות כעת תיקנת ואמרת שרק אחרי שאתה גולש מעבר לקו אתה יכול לראות?
ת. כשאני נעצר לא יכול לראות. אני גולש מסתכל ימינה שמאלה ואז ממשיך.
ש. תסכים שהתמונות מגוגל מפס והתמונות של מקום התאונה שמצולמות פה בחלק מהמסמכים של התובעת לא אותו דבר היות ובתמונות ממקום התאונה הצומת הרבה יותר קטן?
ת. לא יודע.
ש. הצומת גדול או קטן?
ת. לא יודע. בינוני.
ש. כשאתה אומר שאתה עוצר בקו עצירה ואז התחלת לגלוש?
ת. אני בקו עצירה מסתכל ימינה שמאלה ואז ממשיך לגלוש.
ש. בשום שלב אתה לא רואה את הרכב השני המעורב בתאונה?
ת. לא.
ש. כשאתה גולש ומתקדם לעבר הצומת יש לך שדה ראיה להסתכל ימינה ושמאלה?
ת. אני מסתכל ישר זה כיוון הנסיעה שלי. כשאני בתוך הצומת לא מסתכל ימינה שמאלה.
ש. התחלת לגלוש קדימה אתה מסתכל ימינה שמאלה?
ת. כן. כשאני במצב גלישה הרכב שלי לא בתוך הצומת.
ש. ברגע שגלשת והתקדמת יכולת לראות שדה הראיה שלך לא היה מוגבל?
ת. נכון.
ש. כשגלשת באיזה מרחק אתה יכול לראות קדימה, בצד ימין וצד שמאל?
ת. 10 מ' ".

מששקלתי את טענות הצדדים, עדויות הנהגים והראיות שהוגשו בתיק סבורני כי מחומר הראיות שלפני איני יכול להכריע בשאלה גרסת מי מהמעורבים בתאונה אמיתית כיוון שאף אחד מהצדדים לא הצליח להרים את הנטל של מאזן ההסתברויות שמחייב במשפט האזרחי (ראו ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (26.02.86)).

בתיק זה למעשה יש גרסה מול גרסה. אין מחלוקת שתמרור עצור ניצב בכניסת נהג הרכב השני לצומת. גם אין מחלוקת שכאשר רכב התובעת פגע ברכב הנתבע הרכב שלו הסתובב מעוצמת הפגיעה. התובעת לא ידעה להסביר איך זה התרחש.
עיון בתמונות מזירת האירוע, מאשרות שאכן לא היה לנהגת הרכב הראשון שדה ראיה סביר. היא גם אישרה שמדובר בצומת בעייתי. היא לא יכלה לראות אם רכב אחר עצר בקו העצירה אשר ממוקם לפני מעבר החציה בתוך הרחוב עצמו.
עדותו של הנתבע הייתה קוהרנטית ומהימנה. אני מאמין לנתבע על כי עצר לפני הכניסה לצומת. צודק ב"כ ההגנה על כי לא בכל מקרה שבו מתרחשת תאונה, זה שמולו ניצב תמרור עצור הופך מיידית לאשם בתאונה (ראו למשל תא"מ 7997-07-13 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' אוסאמה שלאעטה (17.08.14) שם התביעה נדחתה).
התובעת טענה שיש עדים לתאונה, אך לא טרחה להביאם או לזמנם לעדות. בנסיבות אלו לא הרימה את הנטל, על כן התביעות צריכות להידחות הדדית. משכך אני דוחה את שתי התביעות.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ה' אדר תשע"ח, 20 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.

מאמר זה נכתב על ידי חיים הקמן עורך דין נזיקין

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותכם

אוהבים? מוזמנים לשתף את הפוסט

Share on facebook
Share on linkedin
Share on print
Share on email
דילוג לתוכן